<h1>פסקי הרשב"ץ — נדה</h1>
<h2>דף י.</h2>
נבלת בהמה טהורה בכ"מ ונבלת עוף טהור בכרכין א"צ לא הכשר מים ולא הכשר שרץ ולא מחשבה, וחלב בהמה שחוטה בכרכין א"צ מחשבה והכשר מים וצריך הכשר שרץ, וחלב נבלת בהמה טהורה צריך הכשר מים נמי, נבלת בהמה טמאה וחלבה וגוזל שנפל לגת בכ"מ ונבלת עוף טהור בכפרים צריכין מחשבה ואין צריך הכשר מים ולא הכשר שרץ.
<h2>דף יט:</h2>
קטנה שיש לה שערות ולא נודעו שנותיה אינה חולצת ולא מתיבמת ואפילו בשלא בעל לאחר זמן, ולהרא"ש אם הם שערות מרובות מחזיקין אותה כגדולה. הביאה סימן עליון הרי היא ודאי גדולה. למנין השנים צריך עדות גמורה כדברי הרמב"ם.
<h2>דף כא:</h2>
המפלת יום ארבעים לטבילתה אינה חוששת לולד ואפילו לפתיחת הקבר אינה חוששת, ליום מ"א תשב לזכר ולנקבה ולנדה דשמא זכר שמא נקבה שמא אינו ולד.
<h2>דף כב.</h2>
האשה שהפילה שליא בבית אותו בית טמא משום אהל המת ואם הוציאוה מאותו בית לבית אחר הרי טהור שהרי נמוחו, כך נראה לתשב"ץ.
<h2>דף לח.</h2>
בסדר טהרות הלכה כרבי אליעזר בארבע, האחת ארבעה נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה, השנית המקשה כמה תשפה ותהא זבה מעת לעת, השלישית זב וזבה שבדקו עצמן יום ראשון ושביעי ומצאו עצמן טהור ושאר ימים לא בדקו טהורין, הרביעית אחורי כלים שנטמאו במשקין ראשונים דמדרבנן נטמא גבו לא נטמא תוכו אגנו אזנו ידיו מטמאין את המשקין אפילו בחולין ואין פוסלין את האוכלים אפילו דתרומה.
<h2>דף מ.</h2>
המפלת כמין דגים וחגבים ושרצים בין יש עמהן דם בין אין עמהן טמאה נדה, והמפלת כמין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין אין אמו טמאה לידה אבל טמאה נדה משום פתיחת הקבר.
<h2>דף מו:</h2>
יצא בין שלם בין מחותך אם יצא כתקנו הראש תחלה משיצא רוב פדחתו הרי הוא כילוד וכן כתב הרשב"א וכן נראה לתשב"ץ דלא כהרמב"ם ז"ל [פ"י ה"ו] דבמחותך בעי כל ראשו. ואם יצא מסורס בין מחותך בין שלם אינו כילוד עד שיצא רובו.
הוציא העובר ידו והחזירה וה"ה שאר אברים לרא"ה לבד מראשו שהוא כילוד אמו טמאה לידה ואין לה ימי טוהר כלל.
<h2>דף נה:</h2>
אשה לא תעמוד ע"ג כלים בתוך הנהר ותטבול משום דבעיתא ולא תטבול יפה ואי טבלה בדיעבד עלתה לה טבילה. ומה"ט אמרי' דבנמל לא תטבול משום צניעותא בעיתא ואי טבלה טבלה. וטיט שבמקוה אינו חוצץ שאין טיט חוצץ אלא טיט היון שהוא דבק הרבה, וגם מטעם אחר שכיון שרגליו קדמו אל המים אינו חוצץ. ולטבול בנהר יש אוסרין בכל השנה חוץ מיומי תשרי לפי שהשלגים הם נפשרין ושמא ירבו הנוטפין על הזוחלין ואין מטהרין אלא באשבורן ובימות תשרי כבר פסקו הפשרת השלגים. ומעין מטהר בזוחלין.
